פותחים תיקי שווא ומנפחים נתונים...
ב-25 באוקטובר 2010 כתב סגן ניצב דוידי גרדר שגיב, קמ"ד סטטיסטיקה במשטרת ישראל, מסמך פנימי, הממוען לבכירי אגף חקירות ומבצעים במשטרה, שהודלף לתקשורת. בדוח סקר סנ"צ גרדר שגיב את הנתונים הסטטיסטיים ביחס לעבירה של החזקת סכין, שנרשמו במערכת המנה"ל בשנים האחרונות בכל מחוזות משטרת ישראל:

לדבריו, הנתונים מעלים חשד כי גורמים במשטרה ניפחו באופן מלאכותי נתונים על-מנת להציג 'פיענוחים' והצלחות בתיקים רבים. במטרה לעמוד ביעדים שהציבו בפניהם ושמציבה בפניהם מערכת "המנה"ל". זאת, גם בשל החשיבות שקיימת בתוך המשטרה לנתונים הללו בכל הנוגע לקידומי קצינים ושוטרים אשר עומדים ביעדי תוכנת "המנה"ל". לכן, קובע הדוח כי נתוני תוכנת המנה"ל מעוותים, שגויים, מוטעים ומסולפים.

אחוז גבוה מאוד של יותר מ-60% של התיקים של החזקת סכין נסגרו דווקא בעילה של חוסר ראיות. עובדה זו אינה מתקבלת על הדעת משום שדווקא בעבירה שכזו הראיה עצמה – הסכין - היא נשוא העבירה. כמו-כן נמצא אחוז גבוה של תיקים שבהם לא נמצא העבריין. תיקים אחרים נסגרו בעילה של חוסר אשמה פלילית [בעילה זו אין כתם ברישומי המשטרה].

סנ"צ גרדר שגיב ציין כי אומנם האחוז הגבוה של סגירת תיקים בעילת חוסר ראיות אינו מאפיין דווקא את השנים 2010-2006 - שנות הפעלת מערכת המנה"ל - אלא איפיינו גם את השנים הקודמות. אלא, שאחוז הסגירות בשנים 2005-2003 היה נמוך באופן משמעותי מאחוזי סגירות התיקים משנת 2006. כמו-כן מציין הדוח כי כ-14% מכלל התיקים ללא חשודים נסגרו בעילה של חוסר אשמה פלילית. לצורך ההשוואה - רק 3.6% מכלל עבירות הסמים שנפתחו בין השנים 2010-2007 נסגרו בעילת חוסר אשמה פלילית.

להערכה זו שותף גם סנ"צ גרדר שגיב: "מתעורר חשש כי לא מעט תיקים נפתחים בשטח שלא כשורה. אחר כך תיקים אלה נסגרים בעילת "אין אשמה פלילית", אולם ממשיכים להיספר לזכות היחידות שלא לצורך", כתב בדוח.

עוד העלה סנ"צ גרדר שגיב תמיהה כיצד ישנן עבירות של החזקת סכין שנסגרו בעילת עבריין לא נודע. זאת משום שעל-מנת לפתוח תיק על החזקת סכין יש לתפוס את העבריין המחזיק פיזית את הסכין. "כיצד יתכנו תיקי על"ן בעבירות חשיפה של החזקת סכין?", תהה וביקש תשובות מבכירי אגף החקירות.

עוד ציין כי במסמך זה הוצגו ממצאים בדבר אחוז סגירה גבוה מאוד של תיקי החזקת סכין בעילות של "חוסר ראיות" ו-"אין אשמה פלילית. "עילות אלה והיקפן אינן סבירות לעבירת החשיפה של החזקת סכין. אנו חוששים כי תיקים רבים נפתחים שלא כשורה אך ורק כדי להציג הישגים טובים במערכת המנה"ל. אנו סבורים כי על אגף חקירות ומבצעים לבדוק באופן יסודי את הנושא ולבחון בשיתוף איתנו האם יש מקום לשנות את המדד במנה"ל", כתב.

לסיכום
המרדף אחר הנתונים גורם להכתמת אזרחים לחינם. כמה תיקי שווא כאלה נפתחו בגלל השיטה? כמה נערים "זכו" לרישום פלילי על לא עוול בכפם?

הנה לכם עיוורון קלאסי בסוגיית תפיסת התפקיד של המשטרה: עבור מי המשטרה קיימת? כיצד תספק להם שירות איכותי?

במצב הנוכחי, דומה כי המשטרה קיימת עבור מערכת המנה"ל, והאזרחים חשובים בעיניה כקליפת השום...

מקורות והעשרה
אלי סניור, עומרי אפרים וטובה צימוקי (2016), המפכ"ל נגד קודמו: די למדדים, לסייע לאזרח, 06.04.16, ynet.
ערוץ 10: "משטרת המספרים", ינואר 2016: